המחזה בתיאטרון

בשבוע שעבר קניתי כרטיסים למחזה חדש בתיאטרון העירוני, כי חברה שלי המליצה עליו בהתלהבות רבה. חיכיתי לערב הזה כבר חודש שלם, כי לא הלכתי לתיאטרון כבר הרבה זמן. הגעתי לאולם רבע שעה לפני ההתחלה כדי למצוא את המקום שלי בנוחות. כשהאורות כבו והמחזה התחיל, הבנתי מיד שזה יהיה ערב מיוחד. השחקנים שיחקו בצורה כל כך אמינה, שכמעט שכחתי שאני יושבת באולם ולא בתוך הסיפור עצמו. הסיפור עסק במשפחה שעברה משבר קשה, ולמרות שהיו רגעים עצובים, היו גם רגעים מצחיקים שגרמו לכל האולם לצחוק בקול. בסוף ההצגה כל הקהל קם ומחא כפיים במשך כמה דקות. יצאתי מהתיאטרון עם דמעות בעיניים, אבל גם עם חיוך גדול על הפנים. בדרך הביתה כבר תכננתי איזו הצגה אלך לראות בפעם הבאה.